לא לצאת מהשורות

by Miri Oren

supported by
/
  • Streaming + Download

    Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.

      ₪15 ILS  or more

     

1.
2.
3.
02:24
4.
5.

credits

released November 23, 2014

הפקה מוזיקלית : דני בליך ומירי אורן
תופים, גיטרה אקוסטית, סינטי: דני בליך
בס: עמוס פרידמן, ספי בראון
גיטרה חשמלית: אליאב לביא
פסנתר: עומר עילם, מירי אורן
צ'לו: ג'קי פיי
סקסופון: נועם דורמבוס, אורי וייל
מיקס: בנקו, דני בליך

tags

license

about

Miri Oren Tel Aviv, Israel

contact / help

Contact Miri Oren

Streaming and
Download help

Track Name: גינה עירונית
בגינה עירונית
בין שיחי הפרחים הנוטפים מיץ לבן
עצרנו לרגע. היינו בדרך אלי
וחום הקיץ כילה את כוחנו
הלילה הזה הוא ליל המזל
את זאת שאיתי לא הכרתי בכלל
היא באה מיד כשהצעתי

שכרון הפריחה ופירות שפקעו מרוב שפע
פניה חיוורים במסגרת עלים עבותה
וריח עורה וברק שערה משתפל על כתפיה
הייתי עייף והייתי שתוי ורציתי אותה

פירות אדומים זה אני היא חייכה
זה רעל אמרתי, היא לא הקשיבה
קטפה ואכלה
קטפה ואכלה

כנראה ששבעה כי ישבה בלי תנועה
בעיניה ראיתי שהיא מתרחקת
שאין שום דבר שיחזיק אותה כאן
בין שיחי הפרחים הנוטפים מיץ לבן

אז עצרתי לרגע
הייתי בדרך אליה
אבל חום הקיץ כילה את כוחה
הלילה הזה הוא הלילה שלך

הנוזל על שפתיה הבהיק לאורו של פנס
והיתה בה עצבות והיתה בה כניעה ואני גם נכנעתי
והעצב ניגר מתוכה למלא את חלל העולם
ושיחי הפרחים לא הכאיבו יותר לעורנו

בגינה עירונית בין שיחי הפרחים הנוטפים מיץ לבן
ופנס שהאיר באורו הקלוש את קלוננו
עצרנו לרגע
Track Name: רחוק מדי
זאת פעם אחרונה
לפני שיהיה מאוחר
לפני שהשמש תשקע
מה כבר יכולתי לומר
כל כך הייתי זקוקה

נגעת רחוק מדי
אין לאן להמשיך ולחזור אי אפשר כבר
נגעת רחוק מדי
דקה של עונג, ימים של שתיקה
הגעת עמוק

למה לא אמרת
למה לא אמרת
למה לא שאלת

שלושה סימני שאלה
מבט אחד מגבוה
אני לא יכולה
זה לא ניתן למחיקה
צריך להמשיך לבלוע
אין מחילה

למה לא עצרת
למה לא עצרת
למה לא מיהרת

נגעת רחוק מדי
אין לאן להמשיך ולחזור אי אפשר כבר
נגעת רחוק מדי
דקה של עונג, ימים של שתיקה
הגעת עמוק

למה לא הפסקת
למה לא הפסקת
למה לא צעקת
למה לא צעקת
Track Name: המשפט
זה שוב קורה
במקום לישון אני עומדת למשפט

אני נחקרת בשבועה
על כל מקום, על כל שעה
וכל מה שאמרתי לא היה נכון
באלוהים אני רציתי רק לישון
ובכלל כל המשפט הזה סתמי
הרי בסך הכל פגעתי בעצמי

השופט שלי מביט עלי עצוב מן המראה
והוא אומר: אנ'לא רוצה להתערב
אבל הפעם קצת הגזמת עם הכאב
קצת הגזמת עם הכאב

ושוב נמצאתי אשמה
בראש מורכן אני מודה
אני מובלת בפקודה
כבולה באזיקים אל הגרדום
עם קצת מזל אולי זה יגמר היום

זה אמיתי או זה חלום
אני לא מבינה פתאום
אני רוצה לצאת מכאן
זה לא הזמן שלי

הסוהר שלי מביט עלי כועס מן המראה
והוא אומר אנ'לא מבין מה את רוצה
מה שנותנים לך את אף פעם לא מרוצה
אף פעם לא מרוצה

תתן לי עוד שורה אחת, עוד שתי מילים
עוד לא הספקתי להשלים
אפילו את השיר הזה
חכה

התליין שלי מביט עלי עייף מן המראה
הוא חובש את הברדס ואז עונה
אם כבר הגעת לכאן אז מה זה משנה
אז מה זה משנה

תעשי מה שתרצי לי לא אכפת
אבל אחר כך אל תאמרי שלא ידעת
אל תאמרי שלא ידעת

וכמו בלילה שלפני
אני עומדת למשפט
Track Name: בעולם אחר
בעולם אחר מישהו צעק הצילו
מישהו דיבר
משהו נשבר כאילו מישהו ויתר
אנ'לא יכול יותר
בעולם אחר ספר זיכרון פתןח
דף אחד חסר
המילים הפסיקו לנחם
בטיפות קטנות של חסד

בעולם אחר המחוג עצר כאילו שאין זמן
בעולם אחר שומעים רק את הקולות מתכנסים לשתיקה
את הכל פועם
אין גלים בים הזה

בעולם אחר מישהו התחיל לתהות
משהו ניקר
מישהו בא כדי לראות אם מישהו זוכר
הוא לא יבוא יותר
בסיפור אחר הכיוון היה נכון
אבל כלום לא הסתדר
המסר לא נשמע ברור
המילים סתומות אין פשר

בעולם אחר המחוג עצר כאילו שאין זמן
בעולם אחר שומעים רק את הקולות מתכנסים לשתיקה
את הכל פועם
אין גלים בים הזה

בעולם אחר הגלים שקטו כאילו שאין ים
בעולם אחר הכאב נופל דק משמים כבדים כמו שמיכה
האויר עומד
אין שעות בזמן הזה
Track Name: שיר דו קוטבי
והרוח עלה והים סער
וכבר היה הכל וכבר הכל עבר
הלך מה שהלך ונשאר מה שנשאר
אך בין שמים וארץ האיזון הופר
ואז מתוך התהום אני עולה
ומתוך האינסוף אני בא

עמוד האש, עמוד התווך, עין הסערה
רוכב לבד על קרוסלה בקצה ההכרה
נוגע, לא נוגע
לא מי יודע מה יודע
זה אני או העולם שהולך ומשתגע

עם חצי פנים בקרח וחצי פנים באש
המוזיקה גדולה אבל הקצב משתבש
אני איש או אשה, אשה או איש
אני רואה אותי רואה ומרגישה אותי מרגיש
הכאב הופך לעונג, היאוש לתשוקה
הכניעה היא המפתח לנירוונה

וכמו שאני צפה לי בשקט פתאום קול אחד אומר
את מסוגלת ליותר, את מסוגלת ליותר
והקול הזה פוקד עלי
לא להשבר, לא לוותר
להסתער בבת אחת על כל המטרות
להמשיך עם המילים רק לא לצאת מהשורות

עמוד האש, עמוד התווך, עין הסערה
רוכב לבד על קרוסלה בקצה ההכרה
נוגע, לא נוגע
לא מי יודע מה יודע
זה אני או העולם שהולך ומשתגע

אני זוחלת בהיפוך בשטח לא מוכר
לא מרימה את הראש לא מזהה שום דבר
הסכנה אורבת לי בכל פינה מן הפינות
מתחפרת בשוחה ושוב צריך להתפנות
לצאת, לרוץ, להלחם על כל נשימה
לא יעזור להיתמם, לקבור ת'ראש באדמה
עכשיו זה רק אני או הם
זה רק אני או מה
אני זורקת איזה שם אבל זאת לא הסיסמה

אין עוד קסמים באמתחתי, אני עומדת חשופה
עיניים מפשיטות אותי
אני בעצם עטיפה של משהו שכבר מזמן נשכח
שסתם היה מונח, מוזנח
בצד הלא נכון של החיים שלך

אני אומרת לעצמי בקול ולא שומעת כלום
הריק כמעט סוגר עלי. אני צריכה מיד לקום
להמשיך לברוח, לא יודעת כבר ממי
כנראה שממני, אני עונה לעצמי

וכך קרוב כל כך לסוף אני נופלת תשושה
ובכוחות אחרונים באדישות נחושה
תופסת טרמפ בקרוסלה לעוד סיבוב אחד
המנגנון חורק
ונעצר
לאט